#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בתפילה בשמיני עצרת?	"יש בזה כמה שיטות:<br>1) שמיני חג העצרת הזה (טור, שו""ע, לבוש, א""ר, גר""א, מ""ב ס""ק ג') [ולפי הפמ""ג (א""א ס""ק א') עצרת ולא העצרת (מ""ב שם)]<br>2) שמיני העצרת הזה (ספר מנהגים, רמ""א) [דשמיני עצרת לא מקרי חג, אבל הרבה אחרונים חולקים על כלל זה (מ""ב ס""ק ד'), והשע""ת (ס""ק ב') הביא דלא מקרי חג בלשון הקרא אלא בלשון בני אדם, והערוה""ש (סעי' א') הביא ראיה ממס' סופרים (פי""ט) דמקרי חג]<br> 3) שמיני עצרת חג הזה (שו""ת מהרש""ל סי' ס""ד, ט""ז ס""ק א') [וביאר הט""ז שלא להפסיק בין שמיני ועצרת כיון שבקרא הם סמוכים, והערוה""ש (סעי' א') ביאר מפני שהחג קאי אסוכות שהוא עצרת מחג הסוכות]"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ואמר חג הסוכות הזה?	"שו""ת בית יהודה (או""ח סי' ד') כתב דיצא דהרי אם רק הזכיר חג סתם יצא, ומה שהזכיר חג אחר אינו פוסלו וכמ""ש בסי' ק""ח, אכן השיג עליו הברכ""י דודאי אם הזכיר חג אחר פוסל תפילתו {ועי' מש""כ לעיל (סי' תפ""ז) דאפי' אם רק אמר חג סתם לא יצא}, ואח""כ דן הברכ""י אם שמיני עצרת נכלל בחג הסוכות והביא ראיה מגמ' סוטה (מ""א ע""א) דהוי בכלל אבל העלה דזהו דוקא אם כוון לשמיני עצרת אלא שאמר חג הסוכות אבל כאן לא כוון על שמיני עצרת כלל ורק בהרגל לשונו אמר חג הסוכות וא""כ פשוט דלא יצא (שע""ת ס""ק ב'), והחיי""א (כלל כ""ח סעי' ט""ו) פסק דיצא [וממ""ב (ס""ק ב') משמע דמחמת ספק אינו חוזר], וכן נקט הערוה""ש (סעי' א') דהביא הראיה מגמ' סוטה, וכן נקט האג""מ (או""ח ח""ג סי' צ""ז) [אלא שתמה האג""מ דאמרינן דהוא רגל בפנ""ע ופי' רש""י דלא מקרי חג הסוכות, וצ""ע], וכן נקט הקובץ הלכות (פמ""ד סעי' א'), ומ""מ כתב המ""ב (ס""ק ב') דאם הוא עדיין עומד באמצע הברכה יחזור לתחילת הברכה"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בחו""ל, האם אוכלים בסוכה?"	"מספק אוכלים בסוכה אבל אין מברכים לישב בסוכה (גמ' מ""ז ע""א) [אבל מברכים זמן דהוא רגל בפנ""ע בפז""ר קש""ב], וביאר הרא""ש דאם מברכים הרי הוא עושהו חול והוי סתירה לשמיני עצרת אבל מה שהוא יושב בסוכה אינו מעשה חול דהרי לפעמים אדם יושב בצל סוכה אפי' שלא לשם מצות סוכה [וכתבו הרא""ש ותוס' (סוכה מ""ז ע""א) דלא תקנו ליטול לולב מספק בלא ברכה דהוא מוקצה ומינכרא מילתא דהוא מנהג חול והוי סתירה לשמיני עצרת {ועי' מש""כ לעיל (סי' תפ""ט) לגבי ספירת העומר}], וממרדכי בשם הראבי""ה משמע עוד טעם שלא לברך דהשתא איכא היכרא דאינו יושב לשם מצוה וליכא חשש בל תוסיף (ב""י) {ויתכן דהראבי""ה מודה להרא""ש דהטעם שלא לברך הוי משום סתירה ליו""ט [וכמו שהוכיח הרא""ש מהא דאין נוטלין לולב בלא ברכה בשמיני עצרת], אלא שמוסיף דגם צריך ליזהר שלא יהא נראה כבל תוסיף, וכן משמע מסתימת מ""ב (ס""ק ז') דרק כתב סברת הרא""ש כשביאר למה אין מברכים לישב בסוכה בשמיני עצרת}"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט במנהג לאכול בסוכה 1) רק ביום ולא בלילה 2) רק חצי הסעודה?	"1) הטור הביא מנהג זה ודחה אותה (עי' שעה""צ ס""ק ג'), והב""י ביאר מנהג זה מפני שמברכים זמן בלילה א""כ ישיבת סוכה הוי סתירה לזה, והמג""א (ס""ק ב') הקשה על טעם זה דאפי' ביום מזכירים שמיני עצרת בבהמ""ז, אלא ביאר המג""א טעם המנהג משום שחוששים לבל תוסיף על כן מפסיקים לילה אחת, ונראה לר""י באק עוד טעם למנהג מפני שהיה קר בלילה ולא ביום וחששו דהוי מעשה חול וסתירה לשמיני עצרת 2) המג""א (ס""ק ב' ע""פ מחה""ש) הביא הגהות מנהגים שביאר מנהג זה ע""פ מדרש תנחומא (פנחס אות ט""ו) דנפטרים מן הסוכה בשמיני עצרת כדי שיתפלל על הגשמים בלב שלם, ודחה המג""א דליכא ראיה מכאן למנהג זה דאפשר דכוונת המדרש שנפטרים מן הסוכה אחר הסעודה ואינם מטיילים בסוכה, ולפיכך כתב המ""ב (ס""ק ה') בשם המג""א דראוי ליכנס לבית לאחר הסעודה בשמיני עצרת כדי שיתפלל על הגשמים בלב שלם, ומ""מ פשוט דאם איתרמי ליה לאכול צריך לאכול בסוכה אפי' בין השמשות [והמג""א (ס""ק ב') כתב עוד טעם לצאת מן הסוכה מיד אחר הסעודה משום הראבי""ה כדי שלא יהא נראה כבל תוסיף דאנו אין מברכים על שאר השתמשות חוץ מאכילה]"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שינה סוכה בשמיני עצרת?	"הראבי""ה כתב שלא ישן בסוכה מפני שאין מברכין על שינה בכל ימי סוכות וא""כ ליכא היכרא וממילא נראה כבל תוסיף (שעה""צ ס""ק ד' וס""ק ז'), אכן הב""י כתב דסתימת הפוסקים משמע דליכא חילוק בין אכילה ושינה וחייב לישון בסוכה, אמנם כתב הדרכ""מ (ס""ק ב') דאפי' להב""י דחייב היינו ע""פ הרא""ש דס""ל דליכא סתירה ליו""ט מה שהוא אוכל בסוכה אבל לגבי שינה אין דרך בני אדם לישון בסוכה שלא לשם מצוה וא""כ הוי מעשה חול וסתירה ליו""ט [והחולקים ס""ל דלגבי שינה נמי לפעמים ישנים בסוכה (שעה""צ ס""ק ו')]. לסיכום, לפי טעמא של הראבי""ה בודאי יש חשש איסור לישון בסוכה, ולפי הרא""ש תלוי אם דרך בני אדם לישון בחוץ שלא לשם סוכה, והכריע המ""ב (ס""ק ו') דמנהג העולם להקל שלא לישון בסוכה [והחיי""א (כלל קנ""ג סעי' ה') הביא שהגר""א ישן בסוכה בשמיני עצרת אפי' בקור גדול להראות הלכה לתלמידים {וצ""ב למה אין זה נחשב כמעשה חול וסתירה ליו""ט}]"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי אכילת פירות וכדומה בשמיני עצרת?	"לפי טעמו של הרא""ש פשוט דהוי כשאר אכילה דמשום ספיקא דיומא צריך לאכול בסוכה כשאינו מעשה חול אלא שבדברים אלו הוי רק תבא עליו ברכה אפי' בסוכות גופה (שעה""צ ס""ק ח') {ובודאי יש יותר מקום להקל בדברים אלו בשמיני עצרת משאר ימי סוכות, וכן מצדד הקובץ הלכות (פמ""ד סעי' ג') להקל}, אבל לפי הראבי""ה יש מח' אחרונים, הדה""ח כתב דכיון דאינו מברך על דברים אלו יש חשש שנראה כבל תוסיף ואסור לאוכלה בסוכה, אבל המחה""ש ובכורי יעקב חולקים עליו דהכא לא שייך למימר דנראה כבל תוסיף דהרי אינו מחויב לאכול דברים אלו בסוכה כלל וא""כ אין נפק""מ אם אוכלה בסוכה או לא (מ""ב ס""ק ו', שעה""צ ס""ק ט'). להלכה, המ""ב מצדד כסברת המחה""ש ובכורי יעקב דליכא איסור בסוכה לפי הראבי""ה וא""כ תבא עליו ברכה לאוכלם בסוכה [ובפרט לפי הרא""ש ג""כ תבא עליו ברכה], אבל הקובץ הלכות (פמ""ד סעי' ג') מקיל דאין שייך כ""כ תבא עליו ברכה בשמיני עצרת"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במדינות שהם קר ביותר?	"כתב הערוה""ש (סעי' ה') דראוי להם להיות פטור בשמ""ע דהרי ניכר שהוא לצורך מצות סוכה אבל כיון שא""א לעקור תקנת חכמים לגמרי צריך לעשות איזה היכר שאינו עושה לשם מצות סוכה והיינו המנהגים הנ""ל שלא לישון בסוכה ולחזור לבית מיד אחר הסעודה, וזהו טעם לאלו שנהגו לחזור לבית באמצע הסעודה, אכן כפשוטו במדינות שקר ביותר באמת ראוי להם שלא לאכול בסוכה מפני שהוא נוהג מנהג חול בשמיני עצרת וכמ""ש שאין ישנים בסוכה בשמ""ע, וכעין זה לגבי מעט ירידת גשמים כתב הקובץ הלכות (פי""ז סעי' ד') דפטורים מסוכה בשמיני עצרת, וכן מבואר מקרבן נתנאל (פ""ד אות ז'), וכן מצינו במ""ב לעיל (סי' תר""מ ס""ק ל""ד) בשם הא""ר (ס""ק י""ט) דמקיל בברית מילה לאוכלה בבית בשמיני עצרת, ש""מ דיש להקל בשמ""ע כשצר לו המקום"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לאכול סעודה בהו""ר אחר צהרים?"	"כתב המג""א (ריש סימן) אסור לקבוע סעודה מן המנחה [קטנה, ובאמת אסור מתשע שעות (ביה""ל סי' תקכ""ט)] ולמעלה כדי שיאכל ליל שמיני עצרת בתיאבון (מ""ב ס""ק א') [ולפי הפמ""ג ה""ה בשמיני עצרת מחמת שמחת תורה, והביה""ל לעיל (סי' תקכ""ט) השיג עליו אבל מודה שלא ישתכר הרבה עד שיהיה אכילה גסה בערב (שעה""צ ס""ק א')]"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להקדים לאכול סעודת שמיני עצרת מבעוד יום 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) הט""ז (ס""ק א') מקיל, אבל המג""א (ס""ק ג') ושאר הפוסקים חולקים עליו וס""ל דלא יאכל מבעוד יום דעדיין סוכות הוא וצריך לאכול בסוכה מדאורייתא אבל אינו יכול לברך עליו מפני שכבר קיבל שמיני עצרת והוי סתירה לה ונמצאת שהוא אוכל בסוכה בלא ברכה (מ""ב ס""ק ז', שעה""צ י""א - י""ב) 2) אם כבר בירך המוציא לא יברך לישב בסוכה (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ז'), והמחה""ש מסתפק אם יכול להמשיך לאכול, והשעה""צ (ס""ק י""ג) מצדד להקל אם הגיע תוך רבע שעה לצאה""כ וא""כ כבר הגיע בין השמשות {ולכאורה יש עצה לאכול כזית מיד וימתין עד הלילה להמשיך סעודתו ואז בודאי אינו מחויב לברך לישב בסוכה}"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר בתשה""מ ליל שמיני עצרת?"	"לא, והוסיף הברכ""י בשם הרמ""ז דאפי' יו""ט שני אסור (שע""ת ס""ק ד') [אבל בליל שבועות הברכ""י בשם הרמ""ז מקיל (שע""ת סי' תצ""ד), ועי' מש""כ בסי' ר""מ]"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין הקפות ליל שמיני עצרת?	"כתב הערוה""ש (סעי' ז') דמנהג ספרד נוהגין לעשות הקפות בשמיני עצרת אחר תפילת ערבית, אמנם כתב השבט הלוי (ח""ט סי' קמ""א) דיש רשות לאשכנזים לעשות הקפות אלו אחר תפילה כדי לחזק צעירי דורינו שיהיו דבוקים בתורה ויראת שמים ויהיו עובדי ה' בתמים"	סימן תרסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר קריאת התורה בשמיני עצרת?	"בא""י הוי כמו שמחת תורה ועי' לקמן סי' תרס""ט, בחו""ל איתא בגמ' (מגילה ל""א ע""א) דקורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור, ופי' רש""י שמתחילין עשר תעשר שיש בה מצות וחוקים הרבה הנהוגות זמן האסיף דעת שעניים צריכים לאסוף וגם יש בה מצות מעשר עני וכו' [והטור הביא שתי דעות אם מתחילין מכל בכור או עשר תעשר, והמחבר ס""ל כל בכור, והמג""א (ס""ק ד') כתב עשר תעשר, ועוד הביא מנהג לקרות וזאת הברכה, ולמעשה קורין עשר תעשר], ואח""כ מניחין ספר שני אצלה ואומר חצי קדיש (מ""ב ס""ק י""ד), ומפטירין ביום שמיני עצרת בפנחס, וההפטורה הוא ויהיה ככלות שלמה (מלכים א', ח') [שביום השמיני שלח את העם (רש""י, ב""י)]"	סימן תרסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שמיני עצרת חל בשבת?	"קורין שבעה עולין, ולכו""ע מתחילין עשר תעשר"	סימן תרסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ובירך אדעתא לקרות כל בכור 1) בחול 2) בשבת?	"1) השערי אפרים (ש""ח סעי' נ""ב) כתב דאם עדיין לא התחיל לקרות צריך לחזור ולברך על עשר תעשר [אבל אם הוא בפניו א""צ לחזור ולברך] אבל אם התחיל לקרות מכל בכור אינו חוזר, אבל הדה""ח ס""ל דאפי' אם לא התחיל לקרות א""צ לחזור ולעשותו ברכה לבטלה אלא יכול לסמוך על המחבר דס""ל דקורין כל בכור בשמיני עצרת {אבל משמע דאם לא יצטרך לחזור ולברך יש לו לחזור לעשר תעשר}, והמ""ב (ס""ק י""ב) פסק כהדה""ח 2) אם כבר התחיל לקרות מכל בכור א""צ לחזור אפי' בשבת (שערי אפרים ש""ח סעי' נ', כה""ח ס""ק כ""ה) {אבל אם רק בירך אדעתא לקרות כל בכור נראה דאפי' הדה""ח והמ""ב מודו להשערי אפרים דצריך לחזור ולברך דאינו יכול לומר כאן שהוא סומך על שיטת המחבר דהרי המחבר מודה בשבת שקורין עשר תעשר}"	סימן תרסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד בשבת אם רק קראו חמשה עולין, 1) ועדיין לא אמר הקדיש 2) וכבר אמר קדיש?	"1) יחזור ויקרא עוד ב' עולים או עולה אחד ועוד אחד מפטיר שעולה למנין שבעה (מ""ב ס""ק י""ג) 2) אם עדיין לא סילק הספר חוזר וקורא ממנו ויאמר קדיש עוד הפעם אחריו, ואם כבר סילק הספר יקרא עולה אחד להשלים פרשת עשר תעשר ויקרא השביעי בפרשת פנחס (שערי אפרים, מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן תרסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושים אחר קריאת התורה בשמיני עצרת?	"אומרים יזכור ואב הרחמים (מ""ב ס""ק ט""ו), ומכריזין משיב הרוח קודם תפילת לחש דמוסף, ועי' מש""כ לעיל סי' קי""ד"	סימן תרסח סעיף ב		
